ניתוח אף מתבצע דרך החלל הפנימי של האף - כלומר, דרך הנחיריים, וזאת על מנת להימנע מהותרת צלקות חיצוניות. במקרים מסויימים מבוצעת במסגרת ניתוח קוסמטי לתיקון אף גם פרוצדורה הקרויה "רינופלסטיה פתוחה", שכולל הרמה של שכבת העור העליונה בקצה האף – כאשר נדרש לתקן את קצה האף אם הינו שקוע מדי או קצר מדי. החתך מתבצע בחלק הפנימי של האף ולאחריו מופרד העור והרקמות הרכות, ממבנה האף המרכזי.

מבנה האף מורכב משלושה חלקים:
1. החלק העליון הקרוב למצח (עצמות האף).
2. החלק האמצעי המורכב מהסחוסים העליונים.
3. החלק התחתון שהינו הסחוסים התחתונים.

באף בולט בעל גיבנת, תוסר הבליטה מעצמות האף על ידי שיוף וחיתוך החלק המיותר מתחת לפני העור, דרך הנחיריים. במידת הצורך יוסרו עודפים מן הסחוסים העליונים תוך "שיוף" וחיתוך של המבנה הבולט. באף ארוך יטפל המנתח הפלסטי גם בסחוסים התחתונים, אשר יעברו הצרה ככל שנדרש, תוך הסרת עודפים בלתי נחוצים. כאשר קצה האף קצר מדי, לעתים מומלץ להוסיף רקמת סחוס, אשר תילקח מסחוסים שהוסרו מהחלק העליון של האף (שימוש בסחוסים אלו מונע לרוב דחייה של השתל או זיהום).

חשוב להבהיר כי פרוצדורה זו מבוצעת במקרים נדירים יחסית, או כאשר האף פגוע משמעותית, בין אם לאחר תאונה או מסיבה אחרת. אם נדרש תיקון של מחיצת האף בשל בעיות נשימה, יסיר המנתח את העודפים החוסמים את דרכי הנשימה אם על ידי שיוף או בדרך דומה, ויסיט את המחיצה כך שיתאפשר מעבר אופטימלי של אוויר בעתיד. לאחר השלמת התיקונים יצמיד הרופא המטפל את רקמת העור שהופרדה, על מבנה האף שעבר תיקון. אם נוצרים עודפי עור (אם למשל בגלל שהאף לפני הניתוח היה רחב מאוד), הרופא יסיר אותם. לרוב לא ניתן להבחין בצלקת, אותה יטשטש הרופא, בזוית האף. בתום הניתוח יתפור המנתח את החתכים הפנימיים שדרכם בוצע הניתוח וישים על האף "סד" שהוא מעין גבס קטן, שתפקידו לקבע את האף ולמנוע תזוזה וכאב מיותר (הגבס יוסר לרוב כעבור שבוע וחצי, ותחתיו יונח מעין אגד מדבק). כן יוחדרו לאף תחבושות שתפקידן לייצב את האף ולמנוע כאב ותזוזה שתפגום בתוצאות.